בלוגים > פנאי > אריות סרטון מדהים

אריות סרטון מדהים


אריות סרטון מדהים



רוצים לראות סרטון יפה מאוד על אריה חופשי בטבע ?

הנה הסרטון:

פנאי ילדים » סרטים » בעלי חיים » אריות בטבע אריות בטבע
      סרט המתאר אריות באפריקה , שימו לב כמה קשה להם להשיג ארוחה , איזה ריצה מטורפת !
בעלי חיים טורפים בתנועה
באתר עד3 צמצאו עוד סרטי טבע מדהימים על חיות בר
...



חלק מהערך אריה מויקיפדיה:

אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו במשפחה זו אחרי תת-המין הסיבירי של הטיגריס. האריה נפוץ בעיקר ביבשת אפריקה אך גם במדינת גוג"אראט שבהודו. הוא ניזון מאוכלי עשב שונים אותם הוא צד, כמו גם מפגרים. בתרבות האנושית נחשב האריה סמל לגבורה וכוח, ולכן הוצמד לו הכינוי "מלך החיות". תוחלת חייו בטבע היא בין 10 ל-14 שנים, אם כי בשבי הוא יכול לחיות עד ל-20 שנה. שמות נוספים של האריה בשפה העברית הם ליש, שחל ולביא. שם נקבת האריה הוא לביאה וגור האריות נקרא כפיר.

...

התנהגות חברתית

מדרג חברתי

האריות חיים בלהקה, שבה מתקיים מדרג חברתי יעיל למדי. הזכרים הם השליטים, ותפקידם הוא להזדווג עם הנקבות, וכן להגן על הלהקה מפני איום חיצוני, אם מטורפים אחרים ואם מניסיון השתלטות של זכרים זרים על הלהקה. תפקידן של הלביאות הוא לצוד את הטרף, וכן לגדל את הצאצאים ולדאוג לקיומם. האריה הזכר רוב הזמן אינו מסייע לצייד, אך הוא דרוש בצייד טרף גדול, כגון תאו. בבוא העת, כאשר יגיעו הגורים לבגרות מינית, ימצאו עצמם הזכרים מגורשים מהלהקה ואילו הנקבות הצעירות יוכלו להישאר בה. גיל הבגרות הוא כשנתיים. עד גיל חצי שנה מגוננת האם על גוריה מפני זכרים בלהקה ובעיקר מפני זכרים זרים וכן מפני טורפים אחרים בסביבה. לביאות החיות בגפן נאלצות להסתיר את גוריהן בסבך העשב עת יוצאות הן לשחר לטרף. בתצפיות שנערכו, נראו זברות רומסות במתכוון גורי אריות שנתגלו באקראי במקום מסתורם.
אויבים

בגיל בוגר יותר, אין לאריה אויב טבעי והוא ניצב בראש מארג המזון, הן באפריקה והן באסיה, לצד הטיגריס (היגואר באמריקה הדרומית משני לאנקונדה, לאחר שנמצא כי הנחש הענק לוכד יגוארים בעת שהם חוצים מקווי מים). מגיל חצי שנה ואילך מתמקדת האם בלימוד הגורים המתבגרים את שיטות הציד, עד אשר בגיל שנה ומעלה הם מתלווים לאם במארבים ואחר כך גם במרדפים עצמם.

רק הצבועים מרשים לעצמם לעתים לגנוב מלהקת אריות טרף וזאת כאשר לא נמצא אריה זכר אלא רק לביאות וגם אז הם ירשו לעצמם לתקוף רק כאשר היחס בין הלביאות והצבועים הוא ארבעה לאחת. בדרך כלל עקב היתרון המספרי של הצבועים הם מצליחים להבריח את הלביאות ואף לפצוע אותם ובכך לגנוב את מזונן. אך למרות זאת הצבועים לעולם לא יעיזו להתמודד עם אריה זכר בוגר משום שכוחו חזק בהרבה מזה של הלביאה, הוא מסיבי ואגרסיבי ממנה ושוקל בממוצע פי שלושה מכל צבוע. תועדו מקרים של מאבק בין להקת צבועים ללביאות על טרף ובהגיע אריה זכר לאותו מאבק הוא הרג בתוך שניות ספורות את מנהיגת הצבועים[דרוש מקור].

זכרים צעירים שגורשו מהלהקה מוצאים עצמם מתאגדים יחדיו בדרכם החדשה, בדרך כלל מדובר באחים או בקרובי משפחה. מעתה ואילך הם מחויבים לצוד כדי להתקיים, אולם הם משתמשים בעוצמתם הפיזית גם כדי להשתלט על טרף לא להם. אם חברי הלהקה הצעירה לא ייפגעו באופן ממשי במהלך השנים, יוכלו הם בשנת העשור לחייהם, כאשר הם בשיא כוחם וכושרם, לנסות ולהבריח זכרים מבוגרים למדי מלהקה אחרת שבה ייתקלו. אם יצליחו, ישתלטו הם על הנקבות ויטרפו את גוריהן. טרף הגורים היא דרך ביניים של הזכרים להעביר את מטענם הגנטי לדורות הבאים.
התרבות

בניגוד לאמהות בבעלי חיים אחרים שנכנסות למצב עקה בעקבות טרף צאצאיהן, הרי שלביאות, בתהליך הורמונאלי מסובך, מתחילות להראות דווקא סממני התייחמות בחלוף יממה. ההזדווגות מתנהלת בשכיבה פעמים רבות, בעת שהזכר והנקבה מתרחקים מעט ממקום מרבצם של חברי הלהקה. בתקופה זו, הזכר מזדווג עם הלביאות בכל רבע שעה, לעתים גם בשעות הלילה[דרוש מקור]. לפי הערכות, על כל גור אריה ששורד את גיל השנה, מזדווגת הנקבה אלפי פעמים. איבר מינו של האריה דוקר בקצהו, ולכן כאשר הוא נסוג מזה של הלביאה, הוא מכאיב לה. הביצית של הנקבה מופרשת רק לאחר ההזדווגות. על פי אחת ההשערות, הכאב שגורם איבר המין של האריה בנסיגתו מעודד את הביוץ, ולכן הביצית מופרשת רק לאחר ההזדווגות[דרוש מקור]. כעבור פרק זמן של שלושה חודשי הריון ממליטה הלביאה בין שניים לשישה גורים וחבריה החדשים של הלהקה שזה לא מכבר הצטרפו אליה יהיו לאבות טריים. פרוות עורם של הגורים מכוסה כתמים כהים הנעלמים עם התבגרותם. בדרך כלל תמליט הנקבה שוב רק כעבור שנתיים[דרוש מקור].
ציד ותזונה
לביאה במהלך ציד
אריה שותה מים

הלביאות הן האחראיות העיקריות לציד והשגת מזון. הזכרים משתתפים בציד (בתור ציידים משניים) אך ורק בלילה ולכן מחקרים מוקדמים יותר שנערכו ביום לא איתרו את השתתפותם. בכל מקרה, הלביאות הן אלה שינהלו את הציד, לאחר שהחליטו מראש על זהות הניצוד. בדרך כלל הן מתחלקות לקבוצה המבריחה את הקורבן המיועד אל עבר קבוצה האורבת לו במרחק לא רב. הן מתמקדות בדרך כלל בחיה קשישה או רכה בימים, או כזו שנראית כחולה או כחלשה. משזיהו את הטרף, הן מתקרבות אליו בחשאי ומצמצמות את המרחק אליו. המרדף מתחיל בעת שהקורבן המיועד מזהה את טורפיו. גם אם מדובר בחיה תשושה לא תוכל בדרך כלל הקבוצה הראשונה להשיג את טרפה, וכל תפקידה יהא להבריח את החיה אל עבר הקבוצה האחרת, שם ממתינות במארב מספר לביאות והן אלה שיכריעו את הניצוד, לאחר שעייף מן המרדף. ההסתברות להצלחה בציד היא נמוכה, והלביאות לרוב שבות ריקם אל הלהקה, שם ממתינים להן הגורים ויתר הלביאות שמשגיחות על הצאצאים בהיעדר האמהות האחרות, וכן הזכרים הרעבים. משיוכלו להסדיר את נשימתן מחדש ולנוח מעט, ישובו לחפש את הקורבן הבא כדי לנסות שוב את יכולתן. להקת האריות תנוע בעקבות עדרי הפרסתנים בהתאם לעונות השנה באפריקה.

ההמתה מתבצעת בדרך כלל על ידי חניקת גרונו של הטרף בעזרת הניבים, אולם הלביאות כה חזקות, עד כי הן מסוגלות לשבור את מפרקתה של החיה בעת שיזנקו אליה. לאחר המתת הטרף יגיעו שאר חברי הלהקה, ובראשם הזכרים. הם אלה אשר יזכו בנתחים המשמעותיים של בשר הציד ורק לאחר שהם והלביאות יסיימו את סעודתם, יזכו גם הגורים להתקרב אל שרידי בשר הציד כדי לאכול מהשאריות. משמילאו את בטנם, ישתרעו תחת הצל ואף אם תתקרב חיה אחרת, הרי גם זאת לא תקים אותם ממרבצם. האריות נחים כעשרים שעות במשך היממה ויוצאים לצוד פעם ביומיים-שלושה. הם מסוגלים לצום אף שבוע, אך כשאר החתוליים הם תלויים במקור שתייה זמין. ישנה סברה שבגיל מבוגר נעשים האריות ציידי אדם בשל הקלות היחסית שבהשגת מין טרף שכזה, אך ככל הידוע, מדובר במקרים נדירים ביותר[דרוש מקור].

במהלך השנים תיתקל הלהקה בניסיונות חוזרים ונשנים של זכרים אחרים להשתלט עליה, עד אשר תצלח ידם של הזרים והאריות הוותיקים ימצאו עצמם מגורשים. גם נקבות לא-פוריות או שאינן מסוגלות עוד לצוד מגורשות מן הלהקה, בדרך כלל אל מותן. אריות בגיל מתקדם איטיים יותר וגופם פחות גמיש, ובהתאם לכך, פוחתים עד מאוד סיכוייהם לצוד בהצלחה. עם הזמן, נשברים גם ניביהם ובהתמודדות עם הטרף הם אפילו נפצעים. משנעשו חלשים, לא יוכלו עוד להתמודד מול להקות של זאבים טלואים וצבועים נקודים שיגנבו מהם את טרפם - כפי שהאריות בימי בחרותם נהגו כלפיהם באותה מידה. בסופו של דבר מוצאים האריות את מותם מפאת מחלות שבאות עליהם משום חולשה ורעב, וכמו טורפים רבים, הם מתקשים להגיע לגיל מתקדם משום התחרות העזה שבטבע. זכרים ימותו בגיל 15 בממוצע והנקבות כמה שנים מאוחר יותר.

...


מאמר זה משתמש בחומר מהמאמר אריה מויקיפדיה, ששוחרר לשימוש תחת הרישיון Creative Commons Attribution-Share-Alike License 3.0.


Google+ page: Google

רשומות נוספות שאולי יעניינו אתכם

אפליקצייה לקישוט ציפורניים
אפליקצייה לקישוט ציפורניים
משחקי בנות הלבשה אפליקצייה
משחקי בנות הלבשה אפליקצייה
בריכת שחייה ברמת גן
בריכת שחייה ברמת גן
עיוות פנים לאנדרואיד
עיוות פנים לאנדרואיד
אנדרואיד איקס עיגול
אנדרואיד איקס עיגול

רשומות נוספות מאותו בלוג

בלוגים > פנאי > אריות סרטון מדהים